בסוף הקורס להכשרת מדריכות בקריאה
נגשה אלי תמר כשהיא נרגשת כולה, ואמרה –
“את זה שאני מורת שילוב כבר 30 שנה – את יודעת.
לפני כחודש, הוצאתי ילד חמוד בכיתה ד’ למבדק קריאה.
הקריאה שלו היתה מדלגת ומנחשת ועם כ”כ הרבה שיבושים,
שעם כל טעות נוספת הרגשתי שאני מתכווצת…
מאז, עסקנו בקורס בילדים גדולים המתקשים בקריאה.
נכנסנו לעומק הסיבות ושורשי הקשיים המובילים ילדים לטעויות,
והכרנו את דרכי הפעולה מול הילדים הממהרים והמנחשים.
והרגשתי, שאני חייבת לפגוש את הילד הזה שוב,
אבל הפעם –
עם הידע החדש שרכשתי בקורס.
חמוטל.
למדתי כ”כ הרבה שיטות, עברתי כ”כ הרבה השתלמויות,
אבל שום דבר לא הכין אותי לרגע הזה.
הרגע בו אני יושבת שוב, מול אותו הילד,
אבל הפעם –
מבינה בדיוק מנין נובעת כל טעות שהוא עושה,
ומה בדיוק אני צריכה לעשות עם זה!
הידע שלמדנו בקורס,
ידע שלא היה לי עד עכשיו מושג על קיומו,
הפך מול עיניי המשתאות למציאות ברורה,
אצל ילד חמוד אחד, בכיתה ד’.
וישבתי מול הילד הזה כמו לביאה, כמו עיט, כמו נץ,
צדה בדממה כל טעות שהילדון עשה,
כי כעת ידעתי איך אני יכולה לעזור לו…
וזו היתה תחושה מדהימה.
באותו רגע, חמוטל,
הרגשתי על בשרי למה את מתכוונת
כשאת אומרת את המילים –
ידע משנה חיים.
ועל זה,
רציתי לומר לך תודה.”