לפעמים, בחוץ יש מבול. מבול של דרישות, מבול של כללים…

לפעמים, בחוץ יש מבול.

מבול של דרישות,

מבול של כללים,

מבול של ידע,

מבול של חושים,

מבול של ילדים שקל להם…

 

ולפעמים, זה יותר מדי.

 

ולכן, בניתי תיבה.

תיבה שיהיה בה נוח.

 

תיבה מדוייקת ומובנת,

שתהיה שקטה במידה, ורועשת כשצריך,

שקופה ומסתורית, מוכרת ומוזרה.

 

תיבה שלא נותנת

לאף ילד להרגיש שהוא טובע.

 

וכשיש לך תיבה משלך,

ואתה סוף סוף לא רטוב וסחוט בגשם,

אז לפעמים,

מה שפתאום מתחשק לך,

זה…

 

לשחות.